פסק-דין בתיק ת"א 29329-08

רקע לתביעה :

לפני תביעה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים התשל"ה 1975. התובע יליד 25.9.51, נפגע ביום 25.7.06 בהיותו בן 55 בתאונת דרכים במהלך עבודתו עת עסק בפריקה והעמסה של מטענים בשדה התעופה בן גוריון כאשר מלגזה פגעה ברגלו הימנית. נתבע 1 היה נהג המלגזה ונתבעת 2 הייתה בזמנים הרלבנטיים מבטחת המלגזה.

הצדדים אינם חלוקים באשר לחבותה של הנתבעת ועל כן פסק דין זה יעסוק אך בשאלת הנזק.הצדדים אינם חלוקים גם לעניין שיעור נכותו הרפואית של התובע עקב התאונה שנקבעה על ידי הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי כך גם לעניין בסיס שכרו של התובע. המחלוקות העיקריות הנם לעניין שיעור הנכות התפקודית והשלכות התאונה על אומדן הנזקים המבוקשים על ידי התובע.

הנכות הרפואית :

התובע נפגע ביום התאונה עקב נסיעתו של נתבע 1 לאחור כך שהמלגזה פגעה ברגלו של התובע עם גלגלה האחורי. התובע קבל טיפול ראשוני במרפאת נמל התעופה ומשם הובהל לחדר מיון "וולפסון" שם ובחן שבר בימאלולארי עם תזוזה הקרסול ימין. רגלו של התובע קובעה בסד גבס והוא שוחרר עם הוראות לרגל מורמת, טיפול במשככי כאבים והמשך טיפול במסגרת קופת החולים. ביום 30.7.06 (לאחר חמישה ימים) אושפז התובע עקב שלפוחיות בקרסול ימין ושבר ללא תזוזה בפטישון מדיאלי מימין. בוצעה פתיחת שלפוחיות וטיפול בחבישות פולידין. האשפוז היה תקין והשבר אובחן כללא תזוזה בעמדה טובה. הותאם מגף לקרסול כאשר צויין כי התובע נעזר בקביים. התובע טופל באנטיביוטיקה פומית-אוגמנטין. הומלץ בין השאר להליכה ללא דריכה על הגפה הימנית באמצעות קביים וכן ימי אי כושר למשך חודש.

התובע פנה למיצוי זכויותיו במסגרת הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי אשר קבעו את נכויותיו הרפואיות של התובע כדלקמן:

*           25/10/06-30/11/06 נכות זמנית בשיעור של 100%.

*           1/12/06-31/3/07 נכות זמנית בשיעור של 50%.

*           31/5/07-1/4/07 נכות זמנית בשיעור של 100%.

*           30/9/07-1/6/07 נכות זמנית בשיעור של 50%.

*           13/11/07-1/10/07 נכות זמנית בשיעור של 50%.

*           30/4/08-14/11/07 נכות זמנית בשיעור של 50%.

*           4/2/09-1/5/08 נכות זמנית בשיעור של 41%.

ועדה רפואית לעררים במל"ל קבעה ביום 4/2/09 כי לתובע נותרה נכות צמיתה משוקללת בשיעור של 27.32% המורכבת מ-15% בגין הגבלות בתנועות לפי סעיף 48 (3) לתקנות המל"ל, 5% בגין צלקות עם תגובה קלואידית לפי סעיף 75(א) א'-ב' מותאם, 10% נכות בגין נזק בעצם טיביאלי האחורי לפי סעיף 32 (5) (א) 2 לתקנות המל"ל.

ביום 15/3/09 נבדק התובע בועדת רשות לעניין תקנה 15 של המוסד לביטוח לאומי אשר המליצה להפעיל התקנה כך, שנכותו הרפואית לאחר הפעלת התקנה היא בשיעור 41%, אולם על פי ההלכה אין בית המשפט מחויב לנכות הרפואית לאחר הפעלת התקנה.

הנכות התפקודית :

התובע בעל שמונה שנות לימוד, השתחרר מצה"ל בשנת 1972 עם פרופיל 97, השתלב בעבודות כפיים ממועד שחרורו כאשר השתלב בשנת 2003 במסגרת תעסוקתית במסגרת חברת כוח האדם ORS מטעמם נשלח לעבוד בממ"ן במסוף מטען. במסגרת עבודתו עסק בעבודות סבלות שונות ועבודות פיסיות כפי עדותו בבית המשפט.

התובע מבקש מבית המשפט לקבע כי נכותו התפקודית גבוהה מנכותו הרפואית והנה בשיעור של 80% היות ולאחר התאונה איבד את היכולת לעבוד כסבל ובעבודות פיסיות כפי שעבד עובר לתאונה. התובע מצביע על כך כי גם וועדת המל"ל מצאה לנכון להפעיל תקנה 15 ונימקה בכך שאינו יכול לשוב לעבודתו לאור הפגיעה המגבילה אותו בעמידה ובהליכה ממושכים. התובע טוען כי אינו מסוגל לדרוך על רגלו הימנית, הליכתו איטית וצולעת ואינו יכול לשאת משקל.

התובע טוען כי פוטר מחברת ORS ביום 28/12/06 ואף צרף מכתב "סיום עבודה" ולמעשה מאז לא השתלב במעגל העבודה. התובע טוען כי פנה ביוני 2009 ללשכת התעסוקה אולם לא הוצעה לו כל עבודה. התובע טוען כי בהתחשב בגילו, מיגבלותיו בגין התאונה, השכלתו המצומצמת - סיכוייו לעסוק בעיסוק אחר המתאים למצבו ולכישוריו קלושים ואפילו אפסיים. התובע טוען כי אינו יכול לעסוק בעבודות פיסיות ואינו יכול להשתלב בעבודות משרדיות עקב השכלתו.